אני לא יצרתי את אותה הצלחת,זאת לא צלחת מעופפת בנחת,

הלבנה בלילה בוהקת בקלחת,פלשים באויר אך היא המנצחת.

בקראוון אפור של מפונים, משפחה גדולה רועדת היא מפחד,

באויר שריקות קאסמים,שובלי עשן זוהר,רק שלא יפול עליהם אחד.

 

האיסלאם בעולם לא מפסיק לשיר,את אותו מרש הניצחון,

אדבחו אל "יהוד" ,הם קוראים בראש חוצות עד לאחרון.

צלחת גדולה נפערת, מתחת לכל אותם קולות רועמים,

שוב פעם יטעמו מצלחת האומללות,כל כך הרבה עזתים.

 

העולם הנאור יתעורר משנתו,הרי כל הזמן מחכה הוא לבאות,

כל כך הרבה קאסמים ,נפלו עד היום בדרום ועל העיר שדרות.

שוב פעם נפערים חורים בקירות הבתים,אין מנוחה לכל הדרום,

במנגינה כזאת לא בונים עולם, שוב פעם הם הורסים חלום.

 

בתוך המפץ החדש בעזה,נהרגים גם אותם חפים מפשע,

מה אני יכול לעשות אחרת, חייבים לעצור את עולם הרשע.

עולם שמגיש לאזרחים צלחות אומללות,כמזון שירעד מפחד,

זה לא בא מהשכן, זה מהדת הרווחת , להרוג יהודים אחד אחד.

 

לא עוד לעולם. !!!!!!