כְּעָלִים הַנִּדָּפִים בָּרוּחַ

17/01/2009 14:38 | liana
 
 
הַלַּיְלָה לוֹחֵשׁ לִי שִׁמְךָ לְלֹא הֶרֶף,
שֶׁיִּתְעַרְבֵּב בַּשִּׁפְעָה הַצִּבְעוֹנִית שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי.
זֶה כָּל כָּךְ מְנֻגָּד לְאָפְיִי לַחְלֹם.
אֲנִי שָׁאַפְתִּי לְהִתְמוֹדְדוּת צְלוּלָה עִם הַחַיִּים
וְאִלּוּ אַתָּה צָלַלְתָּ אֶל מַעֲמַקֵּי הַשִּׁכָּרוֹן
וְשַׁם גַּם נוֹתַרְתָּ.  עַל כֻּרְסַת הַשִּׁכְחָה.

"בְּנֵי אָדָם נִפְגָּשִׁים, וְשׁוּב הֵם נִפְרָדִים,
 כְּעָלִים הַנִּדָּפִים בָּרוּחַ". אָמַר זוֹרְבָּה הַיְּוָנִי.
"בְּנֵי אָדָם פּוֹשְׁטִים פְּנִימִיּוּתָם וּמוֹסְרִים אוֹתָהּ
זֶה בִּידֵי זֶה לַעֲשׂוֹת בָּהּ כִּרְצוֹנָם". אָמַרְתִּי אֲנִי.