ליבי מתמלא אושר לימים חדשים ,
נסחף אחרייך בין השורות והמילים ,
להקת פרפרים משוטטת לה בבטני ,
מעוררות תחושות רדומות מימני ,

את גורמת לי לעוף במחשבותיי ,
גורמת לליבי לזעוק בקול עד מתי ,
מתגעגע לקולך הקורא לי באוזניי ,
לוחשת קלות עד התעצמות חושיי ,

כל כך רוצה אותך לידי בלילות ,
חובקת אותי בידייך המתכרבלות ,
בפנים חמים בין ידייך המלטפות ,
בחוץ סוער ויורד גשם זלעפות ,

יכולתי לשקוע עמוק בתוך עינייך ,
ללגום מהטעם המתוק בשפתייך ,
אני מתמוגג לי רק ממגע ידייך ,
נכנע לגופך הסוחף אותי אלייך ,

לפעמים פשוט מתחשק לי לחבק ,
לעטוף אותך בידיי ברגש נושק ,
שתרגישי את ליבי בחוזק דופק ,
שתחזיקי בי חזק שלא אתפרק ,

לאחר שדיברנו בשפה כה מרתקת ,
נותרה לה שפת הגוף המשתוקקת ,
כל כך רוצה להתבטאות בעצמה ,
רוצה לחצות גבולות לכל הנשמע ,

מוצאים את עצמנו נושכים בתשוקה ,
תאבון שלא מוצא שובע משתיקה ,
התנשפויות מעוררות שכרון חושים ,
מתגרים בדחף שרוצה כבר להגשים ,

ועכשיו שנייה לפני שאת נרדמת ,
מניחה ראשך בזרועותיי ומנמנמת ,
זה הקסם בפנייך שאני אוהב כל כך ,
זה שגרם לי מהרגע הראשון להתאהב בך...

 

 

 

הערת הכותב:

תשוקות גשמיות הן כמו קרני שמש בחדר חשוך. נדמה שיש בהן ממש, עד שאתה מנסה לתפוס אחת מהן.
הן מגדילות את מה שאנחנו חושקים בו כל כך , וצומחות מכוח אי מימושם.