שירים של סוף מלחמה נכתבים אט אט
מילים ריקות-מלאות על הכול
וגם על שום דבר.

רגעים עטופים בסרט שחור
נשזרים במנגינה שקטה
שנולדה אי-שם על הירח.

חוזרים הביתה,
למקום שבו מתחילה האהבה
ונגמרת
לאיטה.
חוזרים הביתה,
למקום שבו הפחד מותר.

דמעות של סוף דרך מתגלות מתוך עיניים עייפות.
דמעות של התחלה,
מסתתרות מאחורי עיניים סגורות.

ומרחוק צעדים על אדמה.

חוזרים הביתה,
למקום שבו מתחילה האהבה
ונגמרת
לאיטה.
חוזרים הביתה,
למקום שבו הפחד מותר.

~~~

טיפות טיפות
והכל בשבילה
אם היא רק ידעה
גיבורים עפים למענה.