לנשום בך30/01/2009 16:03 | משוררתאותן רגעים שלחשו אין ספור
מכבות את השתיקה
אתן מבטים שראיתי בעניך
לוקחות לשם.
ואיך שהרגע כבר אומר
לי, מבשר שלא יאחר
ואיך שהפעם דמותך ניגלת
נשאבת לתוכי כמשהו אחר
הפרידה עמוקה חקוקה
היא מופנמת
את שאמרת בי אזכור
ואביט עליך כיד מלטפת
אין אחר דומה מאשר לך
נשכבת ומחכה ביני לבין
עצמי תוהה
רוצה שתחזיקני
לא אפול לבדי
גשם שמתחזק יורד
עלינו, בוא איתי
את מה שלחשת
שעצמת עינים
התקרבת אחזת בי
הושטת את ידך הענוגה אל כף ידי
וליטפת את מה שכבר נשכח ונשאר שם
לא איתנו.
הפרידה עמוקה חקוקה
היא מופנמת
את שאמרת בי אזכור
ואביט עליך כיד מלטפת
אין אחר דומה מאשר לך
נשכבת ומחכה ביני לבין
עצמי תוהה
רוצה שתחזיקני
רוצה שתחזיקני עם אפול
ותלטף מתי שצריך
לנשום בך הפעם
|