בין ים לימים

בין ים לימים
בין כחול לרגעים
השזורים בחוטים שארגת,
שם
ניצבת אני,
מטפחת זריחה והשכמה
כמו עולל הגדל בבטני
פוקח עיניו וצומח
ופורח שבע נסיון
עד קץ השנים
עד חדלון.

בין ים לימים
אוחזת חלומות שרקמת,
מנתצת גבולות
של דמיון,
שם
ניצבת אני,
מציירת בצבעים של הטבע,
נושמת גלים של הנאה
במרחב התכול
של עיני.

בין ים לימים
שם אשב כל השנים
נוטעת עץ לזכר...
אותו המגע,
אותה אהבה
והניצוץ,
שלא כבה.