כך נוטעים הפלישתים, קאסם פה קעסם שם, בכל ישוב , בכל גן,

גם לא בט"ו בשבט, גם קרוב לט"ו בשבט, זה כל כך לנו מסוכן.

כך נוטעים הפלישתים, מרגמה פה , מגמה שם, את השנאה בכל גן,

גם לא בט"ו בשבט, גם קרוב לט"ו בשבט, אז מה יהייה הסוף כאן.

 

השחר הפציע , חג לסכנות, שחר אדום נשמע, תרוצו לחפש בטחונות,

בכל ישוב יש קרחת, פה ושם תקוע באדמה זנב, זה של מרגמות.

אוצו רוצו ילדים, עוד נופלים פה ושם טילים, זה לא משחק ילדים,

השחר הפציע, חג לסכנות,שחר אדום שוב נשמע, טוב שאין מתים.

 

אז בואו בואו פלישתים, בואו תהיו גיבורים, אתן לכם עץ גדול של שלום,

ניטע אותו יחדיו בבטחון, נחוג ביחד את חג האילנות, נגשים לילדים חלום.

אם באמת אתם מאמינים, אם באמת אתם מוסלמים, תאמינו בחג הנטיעות,

עשרות אלפי עצים, ננטע יחדיו בדרום, לא קאסמים, גם לא אותם המרגמות.

 

בואו נסדר מעגל גדול, נוציא את המקטרת, נפריח ממנה עשן של קטורת,

בואו נשב ימים ולילות, נתן למקטרת השלום, לעלות בגבנו חטוטרת.

במלחמות יש רק מפסידים, בנטיעות נהנים : הילדים הנכדים גם הנינים,

בהפצצות יש הרס וחורבן, בנטיעות יש גן יש צל, יהייה לנו פירות עסיסיים.