|
עולמי הפנימי ריק מעלים,
חסר תחושה, ללא תנועה
דומם.
עולמי השקט, מלא בשלל ריקנות
נפשי ריקה מאדם, רק בניין אחד ישן
אין כיכרות, ציפור כנף , אין ריחות
רק רקיע אפור, מדי פעם גם רוח
אך גופי הנשנק, הנושם בכבדות
ולבי העומל לו אפיים
לא מבשרים את הסוף
הוא לא מופיע באופק, עדיין |