סטרת על פרצופי..בת שחוק מעטרת לחיי..

ניסית לדרוך על איבי נשמתי.. אך היא בלתי ניראית..

רוח רפאים עולצת... נפשי..

סדקי העבודה בידיי מדממים לקראת ערב..

החיוך לא מש מעל פניי..

מהלומה ועוד אחת..אתם השותפים מנסים להנחית..

חחח...רעד של צחוק בריא מזעזע את חושי..

הנטל היהב מאימים להכריע..

לחצים ודאגות צלקות עבר מתערבבות בפצעים הטריים..

לא יוכלו לי כל אלה..

מנגן ובז..עולז..רץ..שר..נופל וקם..

תנו עוד..אין גבולות לכמה שאוכל להכיל..

" ככל שיענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"

בעיני רוחי כבר ממריא אל השחקים ממש בעוד רגע..

"והיכן שמחשבתו של אדם נמצאת ,שם הוא נמצא".

 

"הליצן העצוב"