תשורתךָ10/04/2006 10:03 | דגהצופה מעַל בערגה,
ישיבתה אצילה, ענוגה.
מחבקת רגליה ברכות ידיה.
שמלתה מלמלה כחולה,
המפזרת קפלים כגלים לגופה.
כולה מקרינה זיו, רוך ועדנה.
רק כנפיה הורדרדות, החרסיות,
מעורר בי הזכרונות -
"זאת התשורה לךְ
מלאכית, דמותךְ"
הנחת אותה בידי,
לא אוכל לשכוח בן חסותי.
(מצורף מצגת - ללחוץ על הקישור)
© כל הזכויות שמורות! |
