pure ט'

08/02/2009 23:25 | ה-איש
 
 
 
הוא אהב לדבר

והיא אהבה להקשיב

היא חיפשה אהבה

שיודעת להכאיב

 

הוא ידע כאב הוא ידע גם לפגוע

ידע להרגיע את כולם אבל לא ידע מרגוע

אי אפשר לשכוח את הרעמים והסופות

ששתפו את ניצני הורדים שתפו את הדאגות

 

כי חופשי זה גם לבד ככה היא אמרה

והיא ביקשה שיכנס אבל הדלת נסגרה

והכל נהרס אבל הוא לא מתחרט

כי אולי עוד יש תקווה

הניצן שלא גדל עדיין לא מת

 

והוא ראה הרים כבש את הפסגות

וזנח את כולן כי רובן היו ריקות

הוא גילה את הסודות במים הצלולים

וחיפש את עצמו בתוך המעמקים

 

גם בחשכה האינסופית הוא הצמיח אור

גם בשמיים אפורים מצא כוכב טהור

ברעש בלתי פוסק מצא את השלווה

וגילה שמקור השינאה נמצא באהבה

 

אני צריכה שתהיה שם צריכה אותך עכשיו

והוא אמר שהוא יבוא אמר זאת ושב

כשהשמש והירח מתחלפים ונלחמים

על שדא הקרב הכי יפה גם סיוטים דועכים

 

הנה הוא שב והשמיים כבר כחולים

אז זוג צעיר יושב וחלומות מבולבלים

מעבירים את הלילה בין כוכבים לאפלה

החושך מבליט את האור,והוא חוזר להתחלה