המילה האחרונה.13/02/2009 22:20 | מוטי אשכנזיכבכל יום,
בעליבות של מקום, הם שם,בית מרזח,להם הוא מעון, ישובים ,סרוחים,
תשושים מהחיים ,שחוחים, בין שיעול,כחכוח,יריקה,אף משוחחים, להפיג השעמום,
אבני דומינו,עדיף מכלום, מטיחים הגברים,מהמהמים בקול עמום, השתקן,רק יורק,
המוסיקאי,אך מזייף ושורק, המשועמם,ללא הרף פוער לועו ומפהק, ואילו הידען,
פולט דבר חכמה, בטרם ישקע שוב בתנומה, מדברים,על נשים,כבשיגרה,
איך אחת בחוצפה יצאה לפגרה, ואחרת,עשתה את המוות,טרם התפגרה, ואיך אפשר,לראות אותן פנים,
כל בוקר,וערב,כל כך הרבה שנים, ויכוחים,נדנודים,מיאוס ועיקשות זקנים, "מה אצלך הסוד?"
נשאל לפתע הידען, "ספר לנו,איך יכול אתה ? יובל שנים ועוד," "אצלי,,המילה האחרונה ,,
.
היא תמיד,," מלמל הוא,
.
מבעד .
למשקפיים שמוטות . עינים עצומות . שיניים תותבות מדובבות .
. . "כן יקירתי"
----------
חג שמח מוטי אשכנזי |