השמים בוכים את לילם

לא רוצים הם בלכתך

הירח לא מאיר

כשאת אינך...

 

תחת הפלורוסנטים הגדולים

על שולחן המנתח

ניצבת את תמימה זכה

ואינך יודעת מי כאן מנצח

 

אף פעם לא רצית לשמוע

שנים אינספור חמקת, זה היה רחוק ממך

והנה יד ענקים הגיעה

דנה בערכך, בקיומך

 

ואני את כל אהבתי בך טמנתי

לך כתבתי את שירי חיי

וליבי אך עתה נשבר בבכי

על יופייך חלמתי משחר נעוריי

 

השמים בוכים את לילם

לא רוצים הם בלכתך

הירח מוחה דמעה מעין

רק רוצה בקיומך...

ירושלים