דף 2. אדון בארנס

בקצה אותו רחוב בדיוק בפיצול הייתה ממוקמת הבריכה.
בריכה קטנה מדי בכדי לפתוח כבריכה ציבורית אבל גדולה מספיק להדרכת שחיה לקבוצת ילדים.
היא התאימה לטיפולים של נעמי כמו כפפה. הבריכה הייתה בעלת צורה אליפסית וניתן היה לחמם אותה לכ37 מעלות צלזיוס, בדיוק מה שצריך לטיפול הידרותרפיה.
את הבריכה בנה אדון בארנס המנוח. בעודו בחיים היה אדון בארנס אדם ספורטיבי ביותר. הוא אהב לרוץ, לשחק טניס, רוגבי, צלילה, דייג ועוד פעילויות דומות אבל יותר מכל אהב לרכב על סוסים.
יום אחד יצא לרכיבה על סוס חדש שהגיע לחווה. "תשמור על עצמך כשאתה עליו הוא בלתי צפוי אדון בארנס" אמר לו בוב הסייס הצעיר. "אתה לא סומך עלי בוב?" ענה בארנס. עשרים דקות לאחר מכן שכב בארנס על גבו ללא יכולת לזוז. כאב חד פילח את כל גופו כל אימת שניסה להניע איבר זה או אחר.
לאחר שלושה ימים ללא תזוזה ושינה מרוב כאבים, הצליח בארנס לקום בקושי ממיטתו בייסורים קשים.
"מלבד המכה הקשה שקיבלת בחוליה T-11 אתה סובל ממצב קשה של סכיאטיקה והיא מקרינה לך כאבים לרגל שמאל." אמר הרופא "ישנם רופאים שיכולים לבצע ניתוח לשחרור הלחץ הבין חולייתי אבל זה לא יעזור לכאבים ברגל ומה גם שיש סיכויי לא נמוך של שיתוק." "לא תודה דוקטור אני אתמודד עם מצבי בצורה אחרת" אמר בארנס אך הוא לא היה בטוח כלל איך ובאיזו צורה.אבל מאותו יום לא חזר בארנס לרופא.
הוא ניסה מגוון רחב של תרופות ומשככי כאבים, התעמלות ופיזיותרפיה אך ללא הועיל הכאב לא נעלם כלל.
יום אחד בעודו מעיין בעיתון נחו עיניו על כתבה אשר נאמר בה שציפה על הגב בים עוזרת לשחרור השרירים והחליט לנסות, "מה כבר יש לי להפסיד" אמר לעצמו ועוד באותו היום הגיע לחוף הים, נכנס למי ונשכב על גבו.
לאחר כדקה הוא הרגיש הקלה מסוימת בכאבים. לאחר כ חמש דקות הוא נוכח לדעת שהוא מסוגל להזיז את רגליו ללא הכאב הרגיל. "אני שוב בעניינים" אמר ומיד באותו הרגע הדף אותו גל לקרקעית הים. אדון בארנס הבין שהוא אינו מסוגל להתמודד עם הזרמים החזקים של הים והחליט "אני אבנה בריכה בבית בכדי שאוכל להתחזק ולחזור לעצמי."
והבריכה נבנתה.