במכחול שקוף אשרטט את פניך,
תלמים עדינים חרושים הם.
עיניך כבויות במעט,
זוכרות את שחלף מזמן.
יגע מן המסע,
נח בצד הדרך, לוגם עוד טיפה
שוטף בגשם את עברך.
שוטף, תולה לייבוש,
מקפל ושם בארון.

משרטטת, רואה תלמים.
משרטטת, אוצרת זיכרונות.
משרטטת וכואבת אותך.
אתה שהיית לי..... ועודך.