תמימות מבותרת13/04/2006 01:05 | אמיתי רינגגרון צורב, עיניים נפוחות, כאב משתולל,
הגיון מתרשל, שוב כושל, הייאוש מתחולל.
נאבד אל עצמי, לתוכי מתקפל,
חושיי דוהים, עולמי מתערפל.
חשדנותי מתרשלת, המציאות אינה מתעכלת,
ללא רחם, ננעצה בגבי המאכלת.
המעילה באמון כל כך משפילה,
את עמודי עולמי,
את אמות מידותיי מפילה.
בזוז כבוד, אני מבקש תמיכה,
ההזדהות עזרה, כעת אתעמת איתך.
נטול נקם, דורש הסבר לבחירתך,
מקשיב, מראה דרך הפוכה,
מעניק הדרכה.
ממתין. הסליחה מבוששת להתגלות...
הסבלנות משתלמת, לפחות עינייך מתנצלות. |