אני כבר לא רוצה יותר.

קחו את זה הלאה, ממני, אין לי כבר כוחות להמשיך...

אתם לוקחים לי את שארית הכוחות שבי רק בגלל שאני לא נתפסת לנורמות ולקודים שהכתבתם לעצמכם אחרי פרידות.

אני בסדר. בסדר . ב.ס.ד.ר .; בית, סאמך, דאלד, רש.... איכשהו אתם מנסים לגרום לי להבין שאני לא. שאני מתנהגת לא כמו שנדרש ממני.

ואלוהים שיעזבו אותי כבר...אני אפילו לא מתגעגעת ואתם סתם מכניסים לי כאב וחרדות לחיים שממילא היו מלאים בהם, ובשביל מה?

אני לא רוצה את זה יותר.

אם הייתי יושבת ובוכה, זה היה בסדר? אם הייתי מנסה להתאבד, זה היה בסדר?

איך אתם מגדירים את מה שאמור להיות בסדר אחרי פרידה?

ולמה אני צריכה ללכת אחריכם עם עיניים קשורות ולעשות כאילו הכל לא בסדר?

 

אין לי כבר כוחות יותר.