הכרובים / שיר מאת אהובה קליין (c)

הכרובים

על ארון העדות ניצבים:

זוג כרובים תמירים זוהרים,

מקשת זהב אחת- בנויים,

פניהם כעוללים  טהורים.

משני קצוות הכפורת ניבטים,

"פורשי כנפיים למעלה  סוככים"

כנפיהם- ככנף רננים,

שפתיהם- חיוך מלאכים.

מקום מפגש של השכינה-

עם משה בעל הענווה,

ציוויים יורדים מהשמים

מחלחלים לנשמתו כמים.