הכל התהפך החורף:

עלים נשבו להכות ברוח-

לנשור חזרה השמיימה,

הפכנו קפה-

במיאוס.

 

סמטאות פרמו מגננות

והדם לא מילא את הגוף

בהבינו פשר יום מאושר.

 

אור השמש לא נראה פה

פעם אחת,

כדורי חשיכה במינון מדוייק

מצליחים.

 

ביני-ובינך

עמד החורף הזה

למות-כוכב פעמים

להבין משמעות של שמש אחת.