שאינך אומרת דבר, מול יופיך המוכר, מוכן ומזומן לרגע

שבו תביטי על הכל, באמת שמחכה, את הרגעים שהיו לבד

על מזרן מתיפח מימים שעברו, על מצעים דקים הם נישברו

כמותם

 

אל תתפתי לרגע שאת יודעת שהוא - שלך

תלכי ואל תעזבני עד מאד

רגעים שהתרחקו נירטבו שהיו

מלטפים גם שאת נוטפת, בלי כל

 

אל תפני את מבטתך לטעם משונה, לא כעט

אבל איתך כאן הוא מרפה

סורט לא עוד, חותם את הבטחתו בך

התמונה בידך עוד לפני ימים

 

תלכי כמותם אל תביטי על מה שנישכח

תאהבי את השקט שבא, הוא שלך

תסרטי תצעקי בשקט עד כלות הרגע

תלטפי את שנישאר בך יודע אותך

שאת כאן

 

נשברת כמו ההיא שמולך

נופלת ומשאירה את הבטחתך מאחור

מבטיחה להיות חזקה יותר מקודם

שהרגע יעבור, אותך לעד אלגום בי

 

"ואשתה" עד טיפת הדם האחרונה

את מה  "שנחתך ממך"

כמו פלג גופי שמשטפשף מתחכך בך

תנשוק על שפתי ותנשוך אותו איתך