יוֹדֵעַ חוֹל טַעֲמָה שֶׁל מְלִיחוּת
וְחוֹף אֶת מַגַּע תַּחֲרַת הַקֶּצֶף
זוֹכֶרֶת קוֹנְכִיָּה רַחַשׁ גַּלִּים
וְהִיא -
אֶת עִקְבוֹת הָאֶתְמוֹל
שֶׁחָלְפוּ עַל פָּנֶיהָ.