18/03/2009 23:39 | עינת ישראלי
אתה כאן, בעצם במרחק נגיעה
אבל רחוק אלפי שנות אור ממני
שוב לנשום ואולי לא להיבהל
ואולי לזרום עם הריחוק
ואולי לומר שאני רוצה קרוב
כבר לא קוצב זמן, לא נותן מועד
אלא משהו אחר, משהו מתפוגג
ולא יודעת איך להתמודד איתך
או בעצם אולי איתי
ואולי זה שוב מעצור
משהו חוסם אותי מלראות את האור
מלהרגיש ולחוש את הדרור
שוב המחשבות לא מרפות
ושוב תרה אחר תשובות
האם לצאת לפעולה
או לשקוט על השמרים
משהו בוער, מתחיל להתעורר
האם אני רוצה לומר את מה שלא נאמר?
ואיך הכל הסתבך שהכל היה כל כך פשוט
אולי אני מסובכת
ואתה הפשוט
ובא לי שיתהפכו היוצרות
אתה אומר כלאחר יד "נדבר"
ואני לא יכולה יותר!