כיסיתי את עצמי באפלה

רצתי רחוק אבל חזרתי אל ההתחלה

כיסיתי את עצמי בחלומות ואשליות

תמיד פחדתי לפתח ציפיות

 

הייתי מביט אל האופק מביט קדימה

הייתי מביט לאחור,פחדתי להביט פנימה

קמתי, פשוט התחלתי ללכת

עברו ימים ולמדתי שמותר לי גם לשבת

 

גם למדתי לבכות והדמעות היו שחורות

ואחרי שהכל יצא החוצה נהיו ורודות

ולכל דמעה יש צליל עולם של טוב ורע

למדתי שכמה שיגדל הענן כך תגדל הסערה

 

 

 

 

 

לפעם הבאה להקשיב לצלילים לא לשמור הכל עד שהדמעות יהיו שחורות ולא לקום רק באמצע הבית השני:)