מעבדות לחרות האדם
תוך מסע מפרך,
וידינו מגואלות דם
תוך חילוץ שוק וירך.
להיות בן חורין מכבלים
של תשוקות, רצונות, מוסכמות,
תוך ניעור קצפי הגלים
ויצירת מהומות.
ובחרנו בחיים
ומאחור השארנו ממון,
נותרו שוממים חללים
ובידם שלל הון.
עבדים היינו בארץ ניכר
עתה, עתה בני חורין...
האמנם?...אם כך מדוע גרוננו ניחר?
עינינו רכות דמע, וגופנו ספוג מרורים?....