|
הבוקר בשמי התכלת
יכולתי לצייר דמותך
ענן נוצה טבל מיכחול
לשרטט את גופיך.
אדמומיות החמה
מילתה שיפתותייך
וטיפת שמיים כחולה
זלגה אל תוך עינייך.
ציפורים נודדות חרזו
שירי אהבה לאוזנייך
ורוח קלה פרעה
את שחור שערותייך.
שביל הדמיון הוביל
לים נושק שמיים
גלים ליחכו רגלייך
וצדפים נאספו בידייך.
שעת ערביים,בין השקיעות
גג כוכבים מנצנץ מעל
אודם ירח זורח על פניייך
ודמותך מחייכת אלי.
|