טעם האתמול19/04/2006 07:26 | ריקיבטעם האתמול המר אתה זורע מילים, איברים מרוסקים לא ישוקמו בהבל פה. החזר לי את הלילה, את ההתפלשות בדומן החמלה העצמית, את הדמעות הגדולות, המזכות. דמותך משתקפת בכל טיפה, מתגלגלת ונקוות אל שלולית התקווה המתנדפת למרגלותיי. |