פתאום באמצע החיים

בחצי קול וחצי מבט

מביטה בהתקמטות הזמן

שתעתעה בה.

 

תריסי ליבה לא היו מוגפים

ואורו החזק  חדר לאט,

משלהבת מבטו

הגלוי מרחוק

הרגישה צריבה

עדינה

בגופה החשוף.

 

מתאוה לתת

ואולי ליטול,

מזילה  טיפות

מהססות

 באמצע חייה

לזמן שמתקמט.