צרור שיריי

את צרור שיריי שכתבתי בלב
הם זרקו במחי יד.
לא הבחינו בייסורים וכאב
קרעו בגסות כל אחד.

אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב,
מתפללת לידיי זהב
שיטפלו וינהגו בה בטוב
שמישהו אותה יאהב.

והנה אדם יקר את מילותיי מלטף
ומחבק כל שיר ושיר
את שבריי הוא כעת אוסף
ובאהבה את כתיבתי מאיר.