דואר.20/04/2006 14:52 | תום.קר לי
ומבעד לאצבעותייך המגע נמלט בנטיפים צרים.
אתה ריק. החלודה מטופפת על העורקים הכחולים שלי, אנחנו צוחקים כמו בובות שעווה, ודקירה אחת [סטרילית]. רפא אותי. גיצים שורטים את הזרועות האינסופיות שלנו מושטות באוויר, נבוכות, ורעד של געגוע מכבה את האור. כאן שותקים. |