העופרת - יצוקה התמימה של פעם

סביבון-קטן ואפור

שכב כעופרת שאין לה הופכין

בין המסמרים, ברגים ואומים

מהם שבורים וחלודים

בתוך קופסא גדולה

במחסן הגרוטאות שאבא בנה

מחנוכה לחנוכה, אם היה נזכר

להוציא את אותה עופרת קטנה

נשכחת, אך מעולם לא נשחקה

מלהסתובב בכבדות

כאחת הנופלת על משכבה

רק אני ואחיי היינו הומים:

מי יצליח לרוממה...

בהמולה של צחוק ושעשוע

יש ונמשכה לא יותר משבוע

עד האפקט החל לגווע.

היום, כל כך שונה ההמולה

סביב עופרת -יצוקה

המעלה בי זיעה חמה - חרדה

בעיקר המחשבה - אין זה כבר

המשחק ילדים המוכר

מסתובב במלחמות עמים

וקוצר דמים...

אפילו אין האפקט

המפיל מחיצות -עופרת

שניבנו יותר מאלפי שנים...

יש גבול אדום/שחור/ירוק

גם לסיוט!

מדינה בצל הלוהט...

מזכרון לעצמאות.

 

כל הזכויות שמורות !