שלושה27/04/2009 12:28 | ענת אגמיאז במקום ההוא
המגודר באיוולת
נגעת בתחתית
נפשך שצללה לעומק
פגשה בחולות הרכים
התחככה בעלטת האינסוף
והפסיקה לנשום.
ממעל סערו הרוחות
וקרן ריצדה על גלים.
בדממת אחרית
נשמעה שאיפת חיים ראשונה
כרעם ביום בהיר.
******************************
הנח לי להתייאש לעיתים
להניח הכל
ולמות לפעמים.
לעזוב את רוחי שתיפח
את שמי שימח
וליבי שישכח
הנח.
******************************
מרב חמלתי
כאבתי
מרב אהבתי
נבקעתי
ובעולם של משטמה
שרדתי חצוייה ומחוררת
מהלכת
על במותיי חלל .
*********************************
כל הזכויות שמורות.ענת אגמי. |