לזכרם

נרות נשמה דולקים בפינת הזכרון
על הקיר דמותו במסגרת שחורה
עלם צעיר, בת צחוק על שפתיו
חיוך גדול מאיר עיניו, רגע שקפא...
מלחמה ארורה את חייו קטפה
כדור אויב פילח ליבו והוא נדם לעד
כמה מרה הגלולה לנותרים מאחור
כמה קשה הידיעה כי היה הוא ואיננו עוד
עיניים דומעות מביטות בתמונה
גם אחרי שנים התפאורה לא משתנה
והוא היקר מפז הלך ללא שוב
אף הזמן שחולף ומניע את גלגל החיים
אינו מצליח לסגור את הבור הפעור שבלב
את דמעות הכאב והגעגוע האינסופי
שנה אחר שנה פוקדים החיים את הקברים
בעיניים רטובות ואף אדום ולח
ניצבים בדממה מול השיש הקר
ובמחשבתם קולו שנשמע,
צחוקו המשוחרר
הליכתו, דברים שאמר
עשרות תמונות שהותיר אחריו
והוא כל כך חי...
כמה ארורה היא המלחמה.