רסיסי זיכרון

03/05/2009 18:14 | עליזה ארמן זאבי
 
חרש באין רואים,
מתגנב הזיכרון, מחלחל,
בונה חלום תילי תילים
מפיסות חיים בתחנות שבדרך.
מרצועות מתהווה,
קורם עור וגידים.
ובחלומי אבנה גני
בשביליו ילדים במשובתם,
ביינות עצי שייזף ואפרסק.
ממעל כרקיע, משתרגים בפיתולם עלי גפן,
ואני בעומקם מרחפת.
רק קצה דמעה חומקת בין ריסי,
הגן ששמרתי נעלם...
אני נעורה מחלומי.