משורר הדלות

צרצור נוגה של עצב,
בין קפצני  הלילה,שכנים לעשב,

צורמניה,של מיתר בודד,
מעוות,מקוטע,נשמע אובד,

הקהל ,,לא ממש נלהב,
לטאה משועממת,לידה צב,

לא הרחק,כמה ידידות,
קרקור זמרתן,כיאה לקרפדות,

לעתים יועם הלחן והטון,
מישהו נרגז,פתח חלון,שפך קיטון,

והמוסיקה נמשכת,
עדיין,בעליבותה  משתרכת,

מנסרת את השקט ,
לחללי חדרים היא נדחקת,

בפוטון שבסלון,או מתחת למזרון,
ואולי בארון,כמוצא אחרון,,,
 
לילה לילה ,בגוון של עצלות,
מצרצר מחצרץ לו משורר הדלות.
-------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי