וְכִמְעַט נָגַעְתִּי בִּשְׂפָתֶיהָ.
הֵן הִסְתַּתְּרוּ מֵאֲחוֹרֵי רוּחַ שׁוֹרֵק
וּפַס כָּחֹל גָּוַע בִּלְשׁוֹנָהּ.

אַחַר כָּךְ יָרְדָה אֶל בְּאֵר מְצֻנֶּנֶת
וְשָׁכְבָה בְּצֵל הַמַּיִם,
כִּי שָׁם לָהַט שְׂפָתַי לֹא
אִיֵּם לְהַכִּישָׁהּ.

לֹא אוֹהֵב צֵל,
וְכִמְעַט נָגַעְתִּי בּוֹ.
לֹא עָמַדְתִּי בְּפִתּוּי הַמֶּרְחָק
מִמֶּנִּי עַד לְפִי הַבְּאֵר
וְכִמְעַט קָרַבְתִּי.
וּמְעַט קָרַבְתִּי.
וּבְעֵת קָרַבְתִּי
הִצְטַנַּנְתִּי אַף אֲנִי.

כִּמְעַט נָגַעְתִּי בִּלְשׁוֹנָהּ.