אבא שלי, הוא שארית הפליטה,

לשושלת נפלאה שרצחה השואה

הוא נצר למשפחה ברוכת ילדים,

אותה ביקשו להכחיד הארורים.

 

אבא שלי,הוא אוד מוצל מאש

אותו לא הספיקו הנאצים לנקש

הוא היה נער בתקופת ההתבגרות

שהמנוולים הפכוהו למכונת השרדות.

 

אבא שלי, בכל שבת, כשעל היין בירך -

באורח קבע,בין סיפורי הזוועה הילך

ואנו, שני ילדיו, דור שני לניצולי השואה,

מקבלים את פני השבת באהבה ובגבורה.

 

נשבעים אנו לזכור,ולעולם לא לשכוח

נודרים לספר ולתעד, בכל האון והכוח

מבטיחים לשמור על אחדות השורה

למען קדושי השואה ועתיד האומה.