מין העפר קם ואל העפר ישוב

בין הגלוי לנסתר-
דרך אחת מעולם
לא נראתה לעין,
בה צעקה מקבילה ללחישה,
ולאחר המכה-
תבוא טפיחה על שכם.

אין האדם שונה מין הדרך-
רק צללים ועפר,
וכמות הדרך הנגמרת,
גם נפשו נמוגה ונפכה-
בדם נלחמים
על פת לחם.

ופורץ הלב בנהי
הקץ כבר מדפק בדלת,
עייפו העיניים מבכי-
אם מעפר קם האדם
ואל העפר ישוב-
מדוע כסחי לא נשטף הוא מרחם ?.