כמה חפצתי

היות

המלח שיבש בסבך

זהב תלתלייך

חבויים בינות

ירכייך ענבר

 

כמה

רציתי

היותי

קו המים

לפסגת תאומי הדרייך

להיות איתך

להיות

איתך

 

רציתי

טעם בשרך בניחוח ים

שפתיי במארב

היכל עינוגייך

מנשק ורוד הורד

קיץ בשרך מחציף עדי

להיות

איתך

 

כמה ועוד

להיות

האש לשאגת בשרך

אסיר בהשתקפות עינייך

קצף האהבה בגופך

בריח סוגר ומפתח

לחומותייך

 

שופר סובב

מהרס ביצורייך

עת רצון

 

אהובה,

מי יתנני בתלמייך

נביטה בעיתה.