כשובל שמלתה של כלה
המשתרך אחריה
בדרכה לחופה,
כן תשוקתי בך כרוכה
אינה נותנת מנוח,
לא לי ולא לך.
גם אם תעכביה
במיליון עלבונות
תדבק אלייך ביתר שאת
כדבורה אל צוף יערה
ואני, לא שלחתיה,
אף  כי התרתי לה
לנהוג עצמאות,
במפגיע דרשתיה
להרגע, לציית לי
והיא אווי
לפותה בך
כאילו לא כלום.