הייתי כאן קודם,
היא לחשה לי מבעד לקירות השתיקה.

~

הייתי ים,
גלים של געגוע לחופים שכוחים.

הייתי דמעות,
מלח עבר בזכרונות טרופים.

הייתי שמש,
מאירה על הפצעים החשופים.

הייתי אדם,
צעדים לא ברורים.

~

הייתי כאן קודם,
היא לחשה לי מבעד לצרחה.

הייתי פרח,
עלי כותרת של מציאות אפורה.

הייתי ירח,
בדידות קסומה.

הייתי רוח,
מנשבת עצב על חיוכים חסרי כוונה.

~

הייתי.
ויותר איני.

מילים פזורות בשמיים, מגלות דמותי.
ואני, מפסלת רגעים בעננים.

לא תראו,
לא תדעו,
מישהו פעם הרגיש.

שהייתי,
שתיקה.

סוף. לא התחלה.