שריקות המחזר24/06/2009 11:08 | דגהשריקות המחזר
אם אתם בעניין של ציפורים, גם לי סיפור נחמד ואמיתי :-))
בפינה קטנה, שקטה וריקה מכל נפש חיה, התיישבתי על ספסל בגן הורדים, בירושלים הבירה, באתי לאירוח, לסוף שבוע של שבת-תרבות.
מעל ראשי, כבראש התורן שבסבכה של עצים הגבוהים עמדה ציפור שיר אחת ושרקה, אך לפי השריקות הבנתי שזה דווקא הזכר, אלו היו שריקות של חיזור, מונוטוניות, חדות אך נעימות לאוזן...חיפשתיו בעיניי ומשלא הצלחתי לראותו שרקתי לעברו...באותו המקצב...ניסיתי לקלוט מיקומו...שרק שוב, שרקתי אליו, שרק ושרק ואני אחריו, אז עברנו לדקת דממה, שתיקה של תהייה?! והצעתי שריקה במקצב אחר, שלא יהיה משעמם...והרי זה פלא - אכן ניעניתי וחזרנו לסימפוניה שלא הייתה מביישת המקהלה מאמש...
הרגשתי כשלמה המלך - האם אני באמת בשיחה חשובה?!.. ומי מאיתנו נחשב למזוייף ?! <שהזכיר לי את הסיפור המלך והדבורה...>
בעודי שורקת בפליאה, בהתרגשות מה, בן-זוגי בצעדים לא נשמעים, בל יסיח דעתי, התיישב לידי ורשרש קלות בשקית ובה הארוחה והשתייה, שהוא הגיע בזמן - הייתי כל כך צמאה וגוועת...
אחרי שלוק קצר וביס חזרתי לשריקות של המחזר בעל הכנף הלא מזוהה, שהעסיק ראשי...כנראה נעלב או משהו אחר קרה, כי סתם מקורו ולא נשמע עוד...
נשמעה שריקה מבן-זוגי:"הופה, הופה, כבר אי אפשר לעזוב אותך לבד...
או אז הציפור מעל, בין הסבכה, בראש מורם, גבוה, גבוה עמד ושרק...שרק...עדיין לבד.
כל הזכויות שמורות ! |