באפלולית הליל
אשמע לי הד קולך
אל מול גדר של תיל
לבדי אתהלך

ואזכור כי את מנגד
שהיית כל כך קרובה
ועתה טינה נוטרת
ועתה לי יריבה

באפלולית הליל
אזכור את הפרידה
שהציתה עיני באש
באש הלהבה

ואזכורה כי לך יש גבר
והוא לא קרוי בשמי
את לילותיי הפכת לסבל
ושרפת את עולמי

באפלולית הליל
אזכורה כי לך נתתי את חיי
מן האשפתות מצאתיך
שתהיי מהוויי

והנה, אישה זרה את
נעצבת מול עיני
את קולי את לא שומעת
בליבך נסתרו כבר דרכיי

באפלולית של ליל אבואה
או שבחלומך
מן היין לרוות, לגמוע
לשתות עד כלות את כל גופך