רְחִיצָה וְ(כִמְעַט) רֶצַח

28/06/2009 19:16 | liana
 
 

רְחוֹבוֹת מֻפְקָרִים גּוֹעֲשֵׁי יְרֵכַיִם מִכָּל הַצְּבָעִים.
אִישׁ מְלַטֵּף אֶקְזוֹטִית זְהֻבָּה.
- יְבוּא אִישִׁי, הוּא מְחַיֵּךְ, פָּנָסָיו בּוֹרְקִים.
עוֹבֵר עַל כֹּל תְּלוּלִיּת, עַל כָּנָף וְעַל יָדִית,
יָד תְּאֵבָה שׁוֹלֵחַ מִיַּרְכָתַיִם עַד חֲזִית
וְהִיא נוֹאֶקֶת כְּמוֹ בִּכְרָה, נַעֲנֵית
מִתְפַּנֶּקֶת עַל רֵיחוֹת שֶׁנִּתְחֲבוּ בֵּין חַמּוּקים בְּהֶסְתֵּר
וְעַל לַחוּת סָכָה גּוּפָהּ הַמִּתְמַסֵּר.

- אַתְּ וַאֲנִי לָנֶצַח אֲהוּבָתִי,
(מְעַסֶּה הוּא בְּחוּשָׁנִיּוּת מִתְאָרִים.)
- כְּבָר גּוֹמֵר!
הוּא נוֹבֵחַ עַל בַּת זוּג זְנוּחָה
מְכֻרְכֶּמֶת פָּנִים.