אי שם בפינה ,באחד מחדרי הלב,

שוכנת לה פנינה,אשר לא תדע כאב.

עגולה לבנה, בתוך הים האדום,

מחכה בלילה, להגשים לך חלום.

 

הבט אליה פנימה, משש אותה בתשוקה,

היא יושבת בפינה,לעיתים תפרוץ בלילה.

בחדרי ליבי פנינתי הקטנה,קוראת לעולם,

עשו סוף לכלי המשחית,עשו צעד בני אדם.

 

אני בודד וגלמוד,  יושב בחדרי חדרים,

מדבר לקירות, פנינתי עוד מונחת בפנים.

מתגלגלת ימינה , מתגלגלת לה שמאלה,

בחדרי ליבכם , שבויה עדיין היא בחלומה.