שוב פוקח את עיני,

לעצום אותם היה כדאי, בגלל

שאת שוב כאן איתי עכשיו,

ולעולם אותך אוהָב, בכלל.

 

אתמול הייניו רחוקים,

והסודות המתוקים הרסו,

התקרבנו קצת היום,

מחר נחיה שוב בחלום עצוב.

 

גם לרובינזון קרוזו על האי הבודד,

היה חבר, היה לו את ששת,

רק לצידך אני נשאר עומד,

למענך אחצה את היבשת...

 

בואי נשכח את האתמול,

רק בגלל שלך הכל נתתי.

ושנינו אז נשוט בלי דעת,

נחצה את האוקיינוס האט-לנטי.

 

גם לרובינזון קרוזו, גם לאיש הגיבור,

היה חבר, היה לו את ששת,

עלייך מביט ומרגיש כמו ציפור,

אעוף לאן שאת מבקשת...