אני שוכב בלילה מול מגרש כדורסל נטוש

הילדים כבר לא משחקים פה, הילדים לא משחקים עוד

ויש שתי פחיות קולה, אחת פתוחה ואחת סגורה

וכמו שאמא אמרה לי אני מסתכל בחצי הפחית המלאה

והלילה ממש קודר ובודד, ממש כאותו הלב

שמקשיב לאמא ואבא גם, שמתנהג כיאות לבן מחונך.

 

לו הייתה לי סגריה, אך הייתה לי אחת

הייתי בשקיקה מוצץ את תוכה

וחץ וחלילה לא מעשן-כי אמא אמרה שאסור ולכן

אני שומר על הכבוד של המבוגרים

למרות שהם בעצמם אותו לרוב מזניחים.

 

חינכתם-כלומר, אילפתם אותי כיאות

מאותם תשוקות אהבות רצונות

אמרתם שזהו שריד-תאווה חייתית

וניתן לממשם בצורה רק חלקית

הפכתם אותי לכלא אנושי, חינוכי כולא את נפשי.

 

אין לי כוח לנתק מוסרת ישראל

לתת לנפשי את החופש ויבוא הגואל

הוי כמה כסיל הייתי ונרגן

אולפתי בקלות רבה מדי

המפתח לעול נמצא הרחק מידי