מעל רכס ההר, שחר מפציע,

קרן שמש בתולית, ברקיע הופיעה

מבקעת עב תכלכל שהרוח הסיעה.

מבעד לחלון במיטתי הבליח האור

שרועה את לצידי, יופי עירום גופך

וקרן אור המשרטטת על עורך.

בוקר חדש, שלהי ליל אהבים,

ריחות אמש עדיין את החדר ממלאים,

את חושיי מחדדים, מסעירים.

מושיט ידי, חמוקייך משרטט, חש

איך גופך שוב למגעי רוטט,

בוקר טוב לך ליבי מאותת.