נהג לחיות באשליה

נהג לחיות באשליה

שסוף דבר רחוק הוא ויפה.

ויפעתו לא חוללה והוא נשאר ולא הכה

על חטא ועל עון רועץ.

הוי לו נפשו מבכה קבל עם

כשהקץ הנחוש התעלה והתרגש.

עשתונתיו התעממו אבדו מחשובתיו

דומם מחזיק בפלך, נקלה.

הלוך וחלום זחול וחוזה

ואין איש רופא לו, ואין אברת מכסה.

מראש עלעליו הקמלים מירכתי אכזבותיו

עץ רענן הצמיח, ארז תקותיו.