כאדוות אל החוף

29/04/2006 09:13 | דגה

אני נושקת לים,

מחבקת את גליו,

פועמת רחשיו,

עם ליבו, עמוק אי שם.

איתו ערה עם הזריחה,

הפוקחת עֲלֵי כותרות,

נושמת אויר הפריחה,

הרוקמת זרי דפנות.

בכל שקיעה, לי תפילה,

נפליג לתוך הלילה,

כאדוות אל החוף,

בהרפתקאה אל - חלוף.

© כל הזכויות שמורות!