מי אני בעולמי?

 

הולכת לי על אדמתי

 

פוסעת במשעולי חיי

 

נשרטת על ידי סבך קוצני

 

נעקצת עד זוב דם

 

עד זוב כוחי.

 

 

 

והדרך לעולם לא הייתה קשה יותר

 

והדמעות לעולם לא היו מלוחות יותר

 

והימים

 

ארוכים מתמיד

 

והלילות

 

את פצעי שורפים

 

והייסורים

 

עזים

 

והלב

 

שותת כאב.

 

 

 

ומה לי

 

ומי לי

 

אם לא אני

 

אני לי-

 

לעצמי.